למה גנטיקה?

גנטיקה - היום ומחר

פרויקט הגנום האנושי הגדיר את מדע הגנטיקה כשחקן המרכזי במגוון רב של תחומים, רפואיים ולא רפואיים.

• השימוש בטכנולוגיות גנטיות מאפשר, בין השאר: 

•     -  זיהוי עוברים עם מחלות מולדות חמורות (כדוגמת טאי זקס) ופחות חמורות (כדוגמת ליקוי שמיעה)

•     -  הפריה מלאכותית וסלקציה של עוברים טרם החזרתם לרחם (לצורך מניעת מחלות, קביעת מין עובר, או בחירת עובר שיוכל לשמש כתורם מח עצם לאח/ות חולה)

•     -  אומדן הסיכון למחלות של הגיל המבוגר, כאלו הניתנות לטיפול ומניעה (כדוגמת סוגי סרטן שונים), וכאלו שאינן ניתנות לטיפול (כדוגמת מחלת אלצהיימר) 

•     -  אבחון מחלות גנטיות בילדים ובמבוגרים לצורך מניעת הולדת צאצאים חולים במשפחה

•     -  קביעת אבהות

•     -  זיהוי חשודים בפשע

•     -  הנדסה גנטית של מזון, יצירת דלק ביולוגי

ההתפתחות הטכנולוגית מבטיחה כי בדיקות גנטיות תהפוכנה לזולות, זמינות ומקיפות יותר, ולכן רלוונטיות לכל אחד ואחת מאתנו, בין אם בתחום הרפואי ובין אם בתחומים נוספים (כגון: איכות סביבה, דיני משפחה, פלילים ועוד).  

• נציין כי כבר כיום, בדיקות גנטיות רבות לקביעת אומדן סיכון לתחלואה מוצעות לציבור על ידי חברות מסחריות, בתשלום, וללא ייעוץ גנטי מסודר לפני ביצוע הבדיקות ועם קבלת תוצאותיהן. 

גנטיקה ואתיקה? 
נוסף לשאלות הרפואיות הקשורות במידע גנטי, האפשרות להציץ ב"קוד ההפעלה האנושי", ואולי אפילו ליצור בו שינויים, מעלה שאלות נוקבות מתחומי המשפחה, החברה, האתיקה והמשפט. 

• שאלות אלו כוללות:

•     -  כיצד ניתן להתמודד עם מידע שאינו חד משמעי לגבי הסיכון למחלה בעובר?

•     -  מהי מידת האחריות של אדם הנושא מחלה גנטית להעביר את המידע לבני משפחה נוספים, למעביד ולחברת הביטוח? 

•     -  האם על המערכת הרפואית לספק תמיכה רפואית ופסיכולוגית למי שיימצאו בסיכון למחלות קשות?  

•     -  אילו מצבים אנחנו כחברה מגדירים כ"חמורים" (ולכן כאלו ש"יצדיקו" הפסקת הריון)? 

•     -  האם עלול להתפתח מדרון חלקלק בו הורים יקבעו את תכונות צאצאיהם כראות עיניהם, דבר שישפיע על קבלת ה"שונה" בחברה? 

•     -  מה רמת ההתערבות הנדרשת מהמחוקק הישראלי בעניין זה? 

האדם הפרטי, החברה, המחוקק, בתי המשפט ובעלי מקצוע הבאים במגע עם אנשים השוקלים לעבור בדיקות גנטיות, או מתמודדים עם השלכות בדיקות שביצעו (כגון: פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, רבנים, עורכי דין) יידרשו להבנה הולכת וגדלה של ההיבטים השונים של מידע גנטי. בנוסף, העדר ידע ויצירת הפרדה בין "נורמאלי" ו"אב-נורמאלי" עלולה לגרום לסטיגמטיזציה ולאפליה של אנשים המאובחנים עם מצבים גנטיים, ולהקשות על השתלבותם בחברה. נכון להיום, הדיון בהשלכות מידע גנטי מתבצע בעיקר במסגרת בתי חולים ומוסדות אקדמים, ולכן לא נגיש לציבור הרחב כמו גם לציבור נותני השירותים.מה לגנטיקה ולאתיקה?..